המחזה הוצג בתיאטרון הבימה בשנת 1955

בימוי – יוליוס גלנר

תרגום – דן בן אמוץ

אוקינאווה נכבשה הרבה פעמים והיא על תלה עומדת. הכובש לא יוכל לה לאוקינאווה. כובש הולך וכובש בא, ואוקינאווה על עמדה תעמוד. יש ומישהו מאנשי אוקינאווה מנסה "לעבור" אל מחנה הכובשים, אך לעומת זה יש תמיד מישהו ממחנה הכובשים המנסה להיבלל בתוך אוקינאווה.

נושא ישן וגדול, שמעשה כיבוש האמריקאים ביפן אינו אלא אחד המשלים המרובים והקטנים והחדשים לנמשל גדול וישן זה. והנמשל-נמשל "בית התה של ירח אוגוסט", תולה עצמו באילן גדול זה וחוסה בצילו.

המחזה הסאטירי של ג'ון פטריק, לפי סיפרו של וורן סניידר, נשכר הרבה מחסותו זו של הנושא הגדול. הוא הוא המעלה אותו מעל לרמת בידור-סתם והוא גם המחפה על ניסיונו של המחבר להתחמק פה ושם מ"מוקשים" שנכונו לו בדרך, בדרך הצבא הכובש ובאורחות כיבושו.

אכן, כוח זינוקו של המחזה גדול מכוח הילוכו. לפי הזינוקים מדמה הצופה להפליג יחד עם מוליכו למרחקים ואף להציץ למעמקים. וכאן צפויה לו לצופה אכזבת מה. עוד בטרם צעד צעדים מספר, מזמנו המחבר לתחנת נופש ומשכיחו, כמעט, את המטרה שבדרך. אולם יש להודות, כי בעצם הזינוקים מתגלה מטרה והרוצה להשיג ישיג. וכבר זמן רב שלא שמענו במחזה אמריקני טקסט של הומור סאטירי, שאם כי הוא נפסק פעם בפעם מפי אומרו, הרי הוא קולע ברימוזיו הגלויים למדי, כדרך ההומור הסאטירי.

טקסט זה (שהאמריקאית שלו נעשתה עברית טובה בידי דן בן אמוץ) מוגש לצופה הצגת הבימה של המחזה על ידי רפאל קלצ'קין ושכרו כפול ומכופל: הוא הכיר לדעת אחת הדמויות הבימתיות שתתלווה אליו מעתה ועד זמנים ארוכים; סקיני התורגמן יהיה זכור לו מעתה ויזכירהו לא אחת את אמרותיו הקטנות, שיש ותהיינה בעלות חשיבות גדולה, והוא, הצופה, חזר והכיר לדעת שחקן מצוין שהיה חביב עליו מאוד לפני ימים רבים ונתרחק ממנו משום מה בזמנים האחרונים...

אם סקיני של קלצ'קין הנהו בחזקת "מציאה" בעלת ערך, הרי קלצ'קין בסקיני הנהו אבידה שהוחזרה לבעליה.

ולו היה פעלו של יוליוס גלנר, הבמאי בהצגת "בית התה של ירח אוגוסט", רק זה – אף אז היה פעלו רב ושכרו מובטח, כי גדול שכרה של השבת האבידה.

דמות זו של סקיני נעשתה על ידי קלצ'קין והבמאי, כנראה, עשייה רצינית ביותר. והעשייה הייתה על דרך השוני המוחלט מעשיות תפקידיו בשנים האחרונות. איפוק ובילום בתנועה ועיצור וליחוש בקול ובדיבור. הוא לא "יצא מכליו", כדרך הקומיקאי הקל, ונהפוך הוא: הוא נתכנס כולו לתוך כליו של בר דמותו, ומתוכו, מתוך דמות סקיני התורגמן, השפיע על שומעיו וצופיו שפע רב של אמרות חוכמה ותנועות חן.

רפאל קלצ'קין יצר דמות של איש ביניים, שלמד לדעת על בוריו את תבונותיהם של שני הצדדים שהוא מתווך ביניהם. ומאז נודע לו שאם כי "העולם לא דומה לאוקינאווה – העולם מלא שינויים נחמדים", אין ההבדל בין אדם לאדם אלא בפרטים חיצוניים, הרי הוא, סקיני, מתייחס בסלחנות אובייקטיבית לחולשותיהם של שני הצדדים, בני ארצו וכפרו הנכבשים וחיילי אמריקה הכובשים.

דמות זו של פילוסוף קטן, המאיר באור משלו את כל בעלי החוכמה הגדולה הנקרים לו בדרך, העלתה את המחזה מעל לעצמו וריתקה את מבטי הצופה, למעלה – אל רפאל קלצ'קין, בעל הדמות.

מתוך "הדור", אוגוסט 1955